תרבות הממים המודרנית - התפשטות "וירוס הצחוק"
- Roee Reshef
- 4 days ago
- 2 min read
עוד משחר היוולדותה של הרשת אנשים הפיצו, יצרו ושיתפו תמונות וסרטונים מצחיקים בכדי לשעשע את עצמם או את חבריהם לקהילה האינטרנטית.
בדיחות אלו השתנו והתפתחו במרוצת השנים לאורך החיים של האינטרנט אך הם תמיד מוכרים במילה אחת: meme.
מתמונות של אנשים וסרטונים של חתולים מנגנים על פסנתר עד ליצירת תבניות שכל אחד יכול לערוך, לשנות ולהוסיף על בדיחה שכבר נוצרה - על אף ההתפתחות המהירה של הממים תמיד היה להם תפקיד תרבותי וחברתי ומטרה ברורה: לשעשע ולהצחיק.
כדי שבדיחה אינטרנטית תיחשב למם חשוב שיהיו לה ארבעה מרכיבים:
1. הקשר - בדיחה טובה צריכה להיות מובנת ובעלת תוכן שניתן לזהות בקלות. ככל שהבדיחה קשורה יותר לחיים האישיים של האדם או לתרבות אותה הוא צורך, כך ההתפשטות שלה תהיה יותר מהירה.
2. ערפול - כניגוד לעיקרון ההקשר, רוב הממים בעידן המודרני נוצרים בכדי להיות מוזרים והזויים.
שינוי זה הוא חלק מההתפתחות של ההומור של הדור הצעיר שמעדיף בדיחות חסרות היגיון ומשמעות לעומת תקופות קודמות בהן על המשתמש להיות בעל ידע קודם על תרבות פנאי ואירועים עולמיים בכדי להבין את שורת המחץ של מם.
3. לעג - ממים בעידן המודרני צוחקים על ועושים צחוק מאנשים מפורסמים, אירועים שהתרחשו בעבר או בהווה ואפילו אידיאולוגיות פוליטיות.
הומור ציני תמיד היה מזוהה עם אנשים צעירים ועידן האינטרנט מאפשר להפיץ בדיחות ששמות ללעג אנשים, חברות, מדינות ותרבויות.
4. פארודיה - ממים לוקחים דברים שכבר קיימים בתרבות האינטרנטית ומשנה אותם בכדי ליצור פארודיה על אותם דברים שאנשים אוהבים לדבר ולשתף.
פארודיה הייתה סגנון הומור שהיה קיים עוד הרבה לפני עידן האינטרנט, ועד היום היא רלוונטית יותר מתמיד.
כל יצירה הלוקחת יצירה אחרת ומחקה אותה באופן הומוריסטי הינה פארודיה.
לסיכום, ממים התחילו כבדיחות פרטיות ששותפו באופן פרטי בין חברי קהילות ברשת והתפתחו עד לרמה שכל משתמש רשת מסוגל ליצור ולשתף ממים.
ילדים ומבוגרים כאחד, אפילו חברות שיווק ומוסדות פוליטיים משתתפים בתרבות הממים כחלק מהניסיון שלהם להגיע אל קהל היעד שלהם.
תרבות הממים שונה ממדינה למדינה בבדיחות המזוהות עם כל תרבות אך בו בזמן תמיד יהיו בדיחות ברמה הגלובלית, תרבותית, חברתית ורגשית שכל אדם באשר הוא מסוגל להתחבר ולהבין אותן.
ממים ממשיכים להשתנות ולהתפתח יחד איתנו והם לא הולכים לשום מקום מלבד הגלריה במכשירים השונים שלנו.

Comments